פרסים רבים קצר הסרט טרומן. גויה האוסקר הספרדי לשנת 2016 חמישה: סרט, בימאי (סֶסק גאי), תסריט (ססק גאי+תומאס אראגיי), שחקן ראשי (ריקרדו דרין) ושחקן משנה (חוויאר קאמרה) כמו גם פרסי גאודי - לקולנוע הקטלני ועוד.
הסרט איטי, אך לא כבד, דרמה עם אלמנטים קומיים, על נושא טרגי. ועדיין נדרשתי להיות מאוד מרוכזת בו כדי להתחבר לתהליך אותו עוברים הגיבורים במהלך הסרט. נדמה שאין מי מאיתנו שלא חווה בדרך זו או אחרת מכר/קרוב/חבר שחלה במחלת הסרטן, ובתחילה נדמה היה לי שמהות הסרט היא התמודדותו של הגיבור חוליאן, עם הבשורה שקיבל. ככל שהסרט מתקדם "נשאבתי" לתוך מערכת היחסים בין החברים.
אם תשאלו אותי זה לא סרט אוסקר, אבל לשחקן הראשי בהחלט מגיע אוסקר, הוא נכנס לתוך הדמות בצורה כה אמינה שכל הסרט החזקתי טישו ביד, שמה יזלו הדמעות.
לעומתו שחקן המשנה, חבר שתקן ומכיל מאוד, מחוויר משהו אולי כי הוא פחות יפה מראה ואולי כי נתנו לו הרבה פחות טכסטים. את זוג החברים משלים טרומן (הכלב טרוילו - שעד למועד העלאת הסרט על האקרנים כבר אינו בין החיים) כלבו האהוב של חוליאן אשר מחפש עבורו בית שלא ינטש ביום הדין.
הסרט נוגע בחברות, ביחסים בין אישיים, זוגיות ואף הורות, רק נוגע, לא יורד לעומק ולא גרם לי להתרגש ולהזיל דמעות. סרט יפה המצולם על רקע ערי אירופה היפיפיות, תסריט מוצלח עם הרבה דיאלוגים וכמה רגעים מרגשים דוגמת המפגש של חוליאן עם הבוס שלו מנהל התיאטרון. שחקן משנה משגע הוא טרומן הכלב וסוף הסרט מקסים מקסים מקסים שהצליח להוציא אותנו מהקולנוע מתרגשים ומנתחים את הקשר בין שני החברים. העיקר הוא לא רק התמודדותו של הגיבור ולא הכלב טרומן אלא על חברות אמיצה. ואז הסכמנו עם שם הסרט בעברית "חברים עד הסוף"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה