אנומליסה הינו מה שנקרא "סרט סינמטקים" הוא לא פונה/מיועד לכלל האוכלוסיה הצורכת בידור. הוא מועמד לאוסקר בקטגוריית האנימציה ויש לו סיכויים טובים אם תשאלו אותי.
למרות שאני משתדלת שלא, הגעתי לסרט עם המון ציפיות. "שמש נצחית בראש צלול" הוא אחד הסרטים הכי טובים שראיתי, ויותר מפעם אחת. אם אהבתם אותו וגם את "להיות ג'ון מלקוביץ" משל "צארלי קאופמן" מן הסתם הוא מתוכנן על סדר היום שלכם גם, בלי הקריאה פה בפוסט.
מעטפת העלילה: גבר בגיל משבר הביניים ויחסו לחברה/לעצמו/למשפחה שלו ולנשים בחייו.
מעל 7 שנים לא יצא סרט חדש משל צרלי קאופמן והפעם הוא מפתיע בסרט אנימציה (לא לילדים) בסטופ מושן (צילום פריים אחד ובעקבותיו הזזת הדמות באופן ידני וצילום הפריים הבא וכך חוזר על עצמו, לכשיוקרנו התמונות במהירות יראה כאילו הדמות זזה בעצמה)
יצאתי עם הרגשה אמביוולנטית. מחד, סרט בטכנולוגיה מיוחדת שמאפשרת לנו להרגיש שמולנו בני אדם עם תחושות ורגשות וכך לפעמים להזדהות עם הסיטואציות הרגשיות/משברים שהן חוות. ומצד שני עלילת הסרט לא מחדשת בעיניי ומבחינת סיפור העלילה (לא קל וכואב לכל הדמויות) עם היותה מוקצנת משהו יש בה תחושה של "כבר היינו בסרט הזה", כי המציאות היא שניבטת אלי ומקרינה מהמסך. יש בסרט סצינות "בוטות" והוא ממש לא לילדים ונוער, לדעתי אוכלוסיה צעירה לא תתחבר לעלילה.
השותף טוען ובצדק, שזה סרט לא קל לצפיה אחת ואולי מגיע לו צ'אנס נוסף להתחבר לעומק הדמויות ולכוונת הכותב.
יכולה לאמר לכם שיצאתי בהרגשה מרירה וכבדה שבעולם שלנו הכל לא פייר ומאוד כואב. מנחשת שחסידי צרלי קאופמן מתחלקים ל 2 קטבים, אוהבים ומהללים או מאוכזבים, אי אפשר להתפשר על אמצע או בינוני.
ושוב כדרכי אם אפרט על הדמויות, על היחסים שלהם, אז יהיה פה ספויילר מרגיז, אז אתאפק כי את התרשמותכם מגיבור הסרט עליכם להרגיש לבד, יש כמה רעיונות מבריקים בסרט שיגרמו לכם להזדהות ולהבין אותו וסצינות אחרות יפתיעו ואולי אצל חלקכם יהפכו את הקערה על פיה לצד שני.
הסרט מוקרן בסינמטקים ברחבי הארץ: תל אביב, ירושלים וחיפה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה