בוויל פארל תמיד אהבתי לצפות, ברוב הסרטים שלו אין פרות קדושות והוא הולך עד הקצה, אבל בשלומיאליות חיננית שקורעת. בין לבין יש לו סרטים נהדרים כמו "מעבר לכל דמיון" סרט חובה לאוהבי קולנוע.
מייק וולברג לעומתו היה עבורי סמן לוותר על סרט שבו הוא מככב, עד שהגיע הסרט טד והשאר היסטוריה.
בארצנו יש בעיה עם תרגום שמות הסרטים וגם כאן Daddy's Home הפך "גבר, גבר", אם כי אהבתי את משחק המילים "האבא של הקומדיות" גם אם תוכן הסרט הוא קרב תרנגולים, עדיין זה לגמרי לא שם שמרמז על מהות הסרט עצמו "קרב" בין אבות על משפחתם. שלא לדבר על הטריילר, שבצפיה שלו סברתי שאדלג על הסרט, שמחה שלא עשיתי זאת. אז צפו לסמי ספויילרים, אחרת כמוני תחשבו לדלג וחבל, ובטח אם אתם בוגרים ובעלי משפחות.
וויל פארל הלוזר האופטימי הנצחי הרוויח להפתעתו את כל הקופה: משרה נאה, אשה נאה שמגיע עם 2 ילדים מוכנים והוא הופך להיות האבא החורג במובן הכי טוב של המילה.
יום אחד נוחת עליהם הבעל אבא השרירי החתיך, הפוך ממנו, אופנוע, שרירים, סקסי וקשוח ומתחילה ההתמודדות הצפויה במקרים האלה - קרב תרנגולים. כצפוי הלוזר יוצא החוצה שוב ומספק לנו ים של בדיחות וצחוקים פרועים.
תוך כדי אנחנו מתוודעים לקושי של משפחות גרושות, אבא חורג, אבא שמתפקד בקושי אבל רוצה לקבל את האהבה של ילדיו והאם בתווך שנקרעת בין שניהם. אז כן מצחיק ומשעשע אבל גם נוגע. קיטש או לא, אהבתי מאוד את הסוף.
בסיום ההקרנה נתבקשנו שלא לצאת מהקולנוע שכן היה פיגוע ברחוב דיזינגוף ומחפשים אחר המרצח שברח. צחוק או ל א צחוק חזרנו מייד למציאות. מה שמחזק את דעתי שצריך תמיד להיות עם הרגליים הקרקע אבל לא פחות הסחות דעות, כי צחוק תמיד יפה לבריאות ועם על הדרך יש גם מסר, אז הרווחנו כפליים
הסרט יוצג בבתי הקולנוע החל מ 7/1/2016
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה